אז למה בעצם כדאי לרכוש כלב גזעי?

גזעי = אתה יודע בדיוק מה תקבל
כשאתה רוכש כלב גזעי עם תעודות מגזע ספציפי, אתה יכול להיות בטוח במאפיינים הבסיסיים של הכלב, אם מבחינת המראה / צורה / גודל ואם מבחינת האופי, צרכי הכלב הבסיסיים, מידת האנרגיה והצורך בפעילות גופנית, הדגשים האילופיים וכן טיפוח השיער ומה שהוא יצריך ממך מעתה. 
אם כך, אתה יכול לבחור כלב, שישתלב בצורה מיטבית לאורח החיים שלך ומשפחתך. כלב שיתאים לתנאי המגורים שלך, לרמת ההשקעה שהוא יצריך ממך בהתייחס לכל אספקטים של גידול הכלב. 
כמו שלא נבחר בכל אדם שזה עתה פגשנו ברחוב לבן / בת הזוג שלנו לשארית חיינו, כך בחירת גזע הכלב יבטיח המשך שנות "נישואין" מאושרות לשני הצדדים. 

 

המגדל = תמיד יש לך למי לפנות
המגדל, אותו אחד שממנו תרכוש את הכלב, הוא אדם שהגזע בנפשו, מתוך כך הוא מרגיש מחויב אל הגור שיצא מביתו ולכן, גם אליך שקנית ממנו את הכלב. כיוון שיש לו הכרות מעמיקה עם הגזע, הוא תמיד יוכל להיות שם עבורך בשאלות לגבי ההתנהלות מול הכלב, ואם הגעת למצב שבכל זאת נראה שאין התאמה בינך ובין הכלב, במקרים רבים המגדל יקח את הכלב אליו בחזרה (למציאת בית חלופי או להשאיר אצלו למשך שאר חייו). 
המגדל יוכל לעזור לך לבחור את הגור שיתאים לך ביותר בהכרות שלו עם הגור משעותיו הראשונות ויוכל להמליץ לך מהרגע הראשון על המשך הטיפול בכלב מבחינת חינוך ואילוף, פעילות גופנית, מזון ובריאות. למגדל יש אינטרס להביא להתאמה המירבית בין הגור לבין בעליו החדשים תוך שהוא רואה לנגד עיניו את טובת הגור שנולד בביתו.
כשאתה מגיע לבית המגדל תוכל לפגוש את הגורים ואימם (לעיתים גם את האב, אם גם הוא גר אצל המגדל) ולהווכח בתנאים האופטימליים שבהם גדל הגור, הטיפול המסור של המגדל, הכולל גם סוציאליזציה, חינוך בסיסי, חיסונים ושבב.
הגור לא יצא מבית המגדל לפני גיל 8 שבועות ו"ביקורת שגר" (ביקור של נציג המועדון בבית המגדל) דבר המשמעותי להתפתחותו הנפשית של הכלב למשך שאר חייו.  

 

אחריות = בריאות ורווחת הכלב
אנחנו רוצים כלבים בריאים ומאושרים! לשם כך, ישנם נהלים ברורים לההתאחדות הישראלית לכלבנות (IKC), הגוף היחיד בארץ שמנפיק תעודות גזע לכלבים, הנועדו לדאוג לרווחת הכלבים (ובעיקר הכלבות), אם מבחינת טווח הגילאים שבהם מותר להרביע כלבה (לא לפני סיום הגדילה שלה, ולא כאשר היא מבוגרת מידי), בריאותה והתאמה לגזע (לשם כך יש צורך להגיע למספר תערוכות וכן לבצע בדיקות רפואיות לשלילת מחלות נפוצות בגזע). 
לא כל כלבה גזעית תורבע, מורבעים כלבים וכלבות שיש להן מה לתרום לגזע. הכלבנות הגזעית מכוונת לגידול אחראי ומתוכנן, על כן, נעשות בדיקות התאמה לגזע ובדיקות רפואיות טרם ביצוע ההרבעה (בהתאם לדרישות הגזע). ישנה מחשבה נוקבת על התאמת "קווי דם" ושמירה על ריחוק משפחתי בין הכלבים. 

 

המועדון = תערוכות, אירועים, מידע נוסף ואפשרות למצוא חברים לתחביב משותף 
מועדון הגזע מארגן פעילויות שונות לאורך השנה, בעיקר תערוכות, אך במועדונים מסוימים יש פעילויות נוספות המתאימות לאופי הכלבים שאותם הם מרכזים. הפעילויות מקרבות בין הכלב לבעליו כמו גם בין בעלי הכלבים שבמהרה מגלים חברותה עם אנשים נוספים החולקים את הגידול והאהבה לאותו הגזע - זו הזדמנות להחלפת חוויות וריגושים על כוכב הבית.
כמו שאנו נהנים מפעילויות יחודיות עם ילדינו, הליכה לתערוכה דומה ברעיון, אנחנו מתאמנים יחד לפני התערוכה, על העמידה והריצה, וביום התערוכה נהנים להציג את יכולת שיתוף הפעולה. הכלב עשוי לא להבין שמדובר ב"תחרות נושאת פרסים" (רוזטה, גביע, שק אוכל) אך הוא בהחלט נהנה מהפעילות היעודית ויחודית שהוא עוסק בה עם בעליו האהוב. 
ואם לא בא לכם להשתתף בתערוכה? גם זה בסדר! אתם עדיין מוזמנים לקחת חלק באירועים אחרים שהמועדון מארגן, לעיתים הרצאות מעניינות בנושא כלבים בכלל והגזע הספציפי בפרט. כדאי לשמור על קשר.
כמו כן, חברי המועדון מקבלים הנחה באגרת הכלבת השנתית. ניתן למצוא מידע נוסף על כך בעמוד "מידע שימושי".

 

מחיר = עלות ההשקעה
מחיר הכלב נגזר מהשקעת המגדל בטיפוח הגזע ודאגה מירבית לאם וגוריה. למגדל הוצאות רבות, הן בהבאה של כלבים מחו"ל - השקעה בקווי דם חדשים (מחירי הכלבים באירופה הם כפולים מהנהוגים ארץ), השקעה בכלבה לא רק במהלך ההריון אלא גם לפניו, מבחינה בריאותית ורפואית, בדיקה כי אכן הכלבה במצב מתאים לכניסה להריון, מתן תוספי מזון ולאחר ההרבעה מעקב ובדיקות רפואיות בכדי להבטיח את בריאות האם והגורים. לאחר ההמלטה ישנה השקעה מרובה בטיפול באם והגורים, מדובר על משרה מלאה שלא מוגבלת בשעות ומורכבת משעות רבות של טיפול בסיסי (ניקיון, מזון) אבל כמובן גם השקעה בסוציאליזציה וחינוך הגורים. כשהגור יוצא מבית המגדל הוא כבר עבר בדיקה אצל וטרינר, שיבוב, תילוע ולפחות חיסון אחד (יתכן ויעבור יותר אם ימסר בגיל מאוחר יותר). כל אילו עולים כסף כמובן, אבל גם נמדדים במידת השקעה בזמן. 
בקרו אצל המגדל וראו בעצמכם את מידת המסירות וההשקעה. מעטים המגדלים שמצליחים "להרוויח" מהמלטה. עבור רוב המגדלים הגידול והטיפוח של הגזע הוא תחביב יקר - יקר ללב בהחלט! אבל גם יקר לכיס. 

כמה מילים על תעודות, מטחנות גורים וניפוץ מיתוסים

 

תעודות הגזע הניתנות לכלב מכילות את כל פרטי הכלב והוריו 4 דורות אחורה, כמו גם את הפרטים המזהים של הכלב, גזעו, צבעו, פרוותו, מספר הסגי"ר שלו שהוא בעצם מספר תעודת הזהות של הכלב כמו גם מספר השבב שניתן לו על ידי המגדל וכמובן שפרטי בעליו. תעודות הגזע בישראל ניתנות על ידי "ההתאחדות הישראלית לכלבנות" (IKC). המועדונים המרכזים את הגזעיים השונים כפופים לנוהלי ההתאחדות, אך ההתאחדות עצמה גם היא כפופה להחלטות של ארגון הגג שלה - "ההתאחדות האירופאית לכלבנות" - ה FCI.

 

המושג "גזעי ללא תעודות" הוא מושג פרדוקסלי. כיצד אפשר לדעת אם אכן הכלב גזעי אם אין דרך להוכיח זאת? כלב שכזה הוא כלב שאין פיקוח על ההרבעה שלו, ומתוך כך אין לדעת האם מדובר בכלב מהגזע שאותו חיפשת ובטח אי אפשר לדעת האם נעשו מירב המאמצים בכדי שיוולד גור בריא שטופל כראוי. אי לכך ההגדרה הנכונה ביותר שאפשר לתת להם תהיה "דמוי גזעיים" על כל משמעויותיה... (מטחנות גורים וכו')

 

עלות תעודה עבור גור היא 170 ש"ח. כאשר למגדל יש המלטה, עליו לדווח על כ-ל הגורים שנולדו לו וביקורת השגר של המועדון נועדה לבדוק את תנאי גידול האם וגוריה אך גם המצאות כל הגורים כך שאם מציעים לך מחיר ל"עם תעודות" ומחיר ל"בלי תעודות" צריכה להדלק לך נורה! בקש לראות את אישור ביקורת השגר שהמועדון ביצע ואם אתה עדיין מרגיש לא בטוח, צור קשר עם המועדון לבירור האם ההמלטה אכן מאושרת על ידי המועדון. 

 

הסיבות לאי הוצאת תעודות מתחלקות ל 2 - הראשונה והפשוטה ביותר, אחד או שני ההורים אינם מתועדים ומתוך כך לא ניתן להוציא לגורים שלהם תעודות. הסיבה השניה אי עמידה בנוהלי הגידול, משמעות הדבר שאותו אדם שהרביע את הכלבים לא הקפיד על הכללים החשובים שהתוותה ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכן המועדון הרלוונטי שיבטיחו את רווחת האם והגורים. אם מבחינת זה שלא בוצעו בדיקות רפואיות מתאימות, אם מבחינת גיל הכלבה ומרווח סביר בין המלטה זו להמלטה הקודמת. 
אי הוצאת תעודות הינה פעולה חסרת אחריות, לא רק כלפי האנשים שירכשו את הכלבים אלא כלפי הכלבים עצמם ובעיקר אימהותיהם שיתכן ולא היו במצב רפואי ו/או נפשי ראוי. 

 

מהי "מטחנת גורים"? מטחנת גורים זהו מפעל (והשימוש כאן במילה הוא מכוון), במקום זה, כלבות רבות מוחזקות בתנאים בלתי ראויים למחייה, ברוב המקרים בכלובים וכמעט ללא מגע אדם. הכלבות מורבעות כל ייחום (כל 5-8 חודשים) ללא כל פיקוח רפואי (ובטח שללא בדיקות גנטיות). הגורים הנולדים, גם הם ממשיכים לחיות עם האם באותם תנאים קשים ומופרדים ממנה בגיל המוקדם ביותר, דבר הפוגע בהתפתחות הנפשית התקינה שלהם (גור צריך את אמא שלו עד 7 שבועות). עקב התנאים הקשים שבהם חיים האם וגוריה, כלבים אלו משופעים בבעיות נפשיות כמו גם רפואיות. חלקן מהבעיות הרפואיות נגרמות מהתנאים הקשים, וחלקם ממחלות גנטיות עקב חוסר הפיקוח והרבעת כלבות שלא היו מאושרות להרבעה באם היו נמצאות תחת פיקוח ההתאחדות.
את אותו נבל המחזיק ב"מטחנת הגורים" לא מעניינת רווחת האם וגוריה. כל שמעניין אותו הוא בצע כסף. אין לכם דרך לדעת אם אכן הגזע שהובטח לכם זה אכן מה שתקבלו (ואפילו נפוץ אצל אותם מנבלים המצאת שמות של גזעים "חדשים" שאינם קיימים כלל!). 
לאור האמור לעיל, חובה (!) בכל מקרה של רכישת גור להגיע ולראות פיזית את האופן שבו מוחזקת האם וגוריה ולוודא שאכן התנאים ראויים ואופטימליים, כאלו המאפשרים את רווחת הכלבה וההתפתחות התקינה של הגורים. 

 

כלבים מעורבים חולים פחות מכלבים גזעיים. האמנם? הממצאים המתייחסים לכלבים גזעיים כחולים יותר מכלבים מעורבים אינם מתייחסים לכלבים מתועדים (!) אלא לאותם "דמוי גזעיים" שבהם לא נעשה פיקוח על ההרבעות של הכלבים בכדי למנוע בעיות אופייניות. כלבים גזעיים אינם חולים יותר מכלבים מעורבים. יש להם בעיות שיותר נפוצות אצלם לפי הגזע, אבל ההופעה שלהם אינה שונה ממחלות שיופיעו אצל כלבים מעורבים. ההבדל הוא שאצל כלבים מעורבים אין לדעת אילו מחלות הם נושאים, מחלות השייכות למשפחת הכלביים באופן כללי, בעוד שאצל הכלבים הגזעיים אפשר לערוך בדיקות גנטיות למחלות רבות בכדי למנוע את הופעתם ולהביא לכלבים בריאים יותר. 

 

הרבה פעמים מופנית כלפי הכלבנות הגזעית האצבע המאשימה האומרת שכל כלב גזעי שמגיע לעולם גורם בהכרח למותו של כלב בעמותה. אסביר את חוסר הסבירות של המשפט הזה באמצעות חישוב פשוט. בכל שנה, בכאב רב, מומתים כ 100,000 כלבים בעמותות וההסגרים לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל. עם זאת, בכל שנה, נולדים רק כ 2,000 גורים גזעיים עם תעודות. גם אם כל אותם 2,000 גורים חדשים היו ננטשים לאחר רכישתם, הם עדיין היו מהווים רק 2% (!) מסך הכלבים שמומתים בשנה. ברור, כי בודדים הכלבים המתועדים המחפשים בית חלופי. זאת אחריות המגדל, לפני המסירה, לעשות את מירב המאמצים להתאמה בין הכלב לבעליו. ומגדל לא מפחד לסרב לאדם שלדעתו לא יטפל בכלב כראוי. 
כיצד אם כך, אפשר להאשים את הכלבנות הגזעית במותם של כלבים בעמותות כשהיא מהווה אחוז כל כך זעום מהכלבים בישראל. 
אי אפשר!!! אפשר בהחלט להאשים את אותם בעלי כלבים לא אחראיים שלא שומרים שכלבם לא יברח ו/או כלבתם לא תורבע בטעות על ידי הכלב של השכנים וכמובן, שאפשר להאשים את בעלי "מטחנות הגורים" שמייצרים בפס יצור אכזרי ומתעלל גורים על גבן וסיבלן של הכלבות האומללות המוחזקות על ידיהם. ופה (!) נמצאת חשיבות העל בכלבנות גזעית מבוקרת
חשוב לציין כי ברוב המקרים, הכלבים ה"גזעיים" שנמצאים בעמותות אינם מתועדים, אלא "דמוי גזעיים", כך שאין להם "בית" או "כתובת" שיכולה לעזור במציאת בית חלופי. כאשר כלב מתועד מחפש בית, הכתובת הראשונה של הבעלים היא המגדל, כך שהסיכוי שהכלב יגיע בפועל לעמותה הוא קלוש. על פי רוב, המגדל יקח את הכלב אליו או ימצא לו בית חלופי/זמני כך שהכלב לא ימצא את עצמו בעמותה. כאשר כלבים גזעיים מתועדים מגיעים לעמותה, פניה אחת למועדון ו/או למגדל לרוב תפתור את הבעיה וימצא לכלב בית חלופי/זמני.

יתכן ותפיסות הכלבנות הגזעית לא מדברות אליכם, אבל זה כל היופי! אנחנו בוחרים את מי להכניס אל ביתנו ואל ליבנו. 

אם אתם מרגישים שכל כלב ישמח את לבבכם ותהיו מוכנים לפעול למענו גם אם יסתבר כפחות מתאים לאורח החיים שלכם - צאו ואמצו כלב! - מעמותה, מהרחוב, מאדם שמחפש לכלבו בית. העיקר שכולנו נהנה מחברו הטוב ביותר של האדם.