מועדון דני ענק

המועדון הישראלי לדני ענק החל את דרכו בשנת 1971 עם רישומו כאגודה עותומנית (גוף משפטי שקדם לעמותות), אך רק בשנת 1973 הפך למועדון עצמאי, כזה המופיע בפרסומי עולם הכלב, ביטאון ההתאחדות הישראלית לכלבנות. עד לאותם ימים כלבי דני ענק היו מאוגדים במועדון כלבי הענק שבגילגולו הנוכחי הפך להיות החוג הישראלי לכלבי דוגה.
אם כבר לדייק בסדר הכרונולוגי, הרי שכדאי לציין מתי כל זה התחיל.

הכלבנות המודרנית הגיעה לארץ ישראל עם כיבושה ע”י חיילי הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. במהלך שנות העשרים של המאה ה-20 הגיעו לארץ ישראל מספר כלבי דני ענק שהתלוו לאנשי הממשל ממשרד המושבות הבריטי שהוצבו בארץ. העשור הראשון למנדט הבריטי היה מלווה בתקווה גדולה בעקבות הצהרת בלפור שניתנה ב-1917. עליית הנאצים לשלטון בתחילת שנות השלושים גרמה לחלק לא מבוטל של יהדות גרמניה לעזוב את מולדתם והחל גל עליה לארץ ישראל של יהודים גרמנים. היהודים הגרמנים (״יקים״) הביאו עימם ידע מקצועי בכל התחומים, תרבות, נימוסים ורבים מהם הביאו את כלביהם עימם. באוספי הארכיון הציוני ניתן לראות תערוכה שנערכה בשנות השלושים המוקדמות בגני התערוכה הישנים (נמל ת”א של היום) ובין הכלבים המוצגים ניתן לראות מספר כלבי דני ענק שחורים והרליקווינים. 

כלבנות באותה תקופה התמקדה בשמירה על נקודות יישוב מבודדות. הערבים לא ראו בעין יפה התבססות יישוב יהודי בארץ ישראל וניסו לחבל, לשרוף ולהרוג. הכלבים היוו תגבורת משמעותית ומרתיעה והיו שווים את משקלם בזהב. 

פרופ׳ רודולפינה ודר׳ רודולף מנצל, זוג יהודים אוסטרים שהגיע לארץ בשנת 1938 בעקבות סיפוח אוסטריה, הביאו עימם כלבי בוקסר שגידלו בבית גידולם ״בני שטן״. ב-1934 ביקרה בחשאי פרופ׳ רודולפינה מנצל בארץ והכשירה נוהגים ומאלפים ובמהלך השנים עד לבריחתם מאוסטריה, שלחו השניים כלבים לשירות היישוב. סיפור הימלטותם מאוסטריה היה יכול להיות תסריט הוליוודי משובח והצליח רק הודות לקשריהם עם כלבני המשטרה האוסטרית בעבורם פיתחו כלבי עבודה. המנצלים היו חלוצים ומובילים בתחומם והגעת לארץ ישראל דווקא הציבה בבת אחת את הכלבנות הארץ ישראלית בחזית המחקר. השניים התיישבו בקריית מוצקין והקימו את ״התאחדות הכלבנים בישראל״ תשתית כלבנית ספורטיבית שהתבססה על חוגי אילוף שהכשירו בין היתר כלבי עבודה ושמירה. אך לא רק כלבי עבודה עיניינו את הצמד, פרופ׳ רודולפינה מנצל היתה זו שהגדירה את הכלב הכנעני. בני הזוג אירגנו תערוכות כלבים ברחבי הארץ ולמעשה בשנות הארבעים כשבכל העולם הפעילות הכלבנית הופסקה בשל מלחמת העולם הראשונה, ארץ ישראל היתה המקום היחידי בו נערכו תערוכות כלבים (בחסות אשתו של הנציב העליון הבריטי).
בסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל עזבו הבריטים את הארץ ומלחמת העצמאות פרצה. 

שנות המדינה הראשונות היו שנים קשות לכלכלה. קיצוב חמור הושם על מוצרים רבים. להחזיק כלבים בכלל וכלבי דני ענק בפרט היתה משימה כמעט בלתי אפשרית. המעטים שיכלו לעשות כן היו חברי קיבוצים שם המזון היה בר השגה גם בעבור כלבים. בתום העשור הראשון לעצמאות המדינה החל המצב הכללי להתייצב אם כי גלי עלייה מאסיביים, חוסר במקומות עבודה ובדיור גרר את המשק כולו למיתון. בשנים אלו הפעילות הכלבנית היתה ברובה באירגונים מקומיים דוגמת מועדון חובבי כלבים תל-אביב ומועדון חובבי כלבים חיפה שריכזו על בסיס אזורי פעילות כלבנית של כל הגזעים שהיו בנמצא בניהם גם כלבי דני ענק. בשנת 1966 חזרו מלימודיהם הוטרינריים בשוויץ לארץ ישראל בני הזוג טריינין. הם הביאו עימם תפיסה כלבנית אירופאית המתבססת על פעילות של מועדוני גזע, והקימו את איגוד מטפחי הכלב הגזעי בישראל שאיגד את 2 החוגים הראשונים: וב-1967 יסדו את החוג לשנאוצר והחוג לכלבי רועים גרמניים.

מלחמת ששת הימים הביאה לשינויים גדולים לארץ ישראל והחלה מתפתחת תרבות פנאי. נוצרה יריבות בין איגוד מטפחי הכלב הגזעי בישראל לבין התאחדות הכלבנים בישראל, ויריבות זו הפכה למלחמה של ממש על רקע הנסיונות לקבלת הכלבנות הישראלית ל-fci. מאחר וה-fci יכול להכיר רק באירגון אחד, ולא רצה להעדיף זה או אחר, המליץ לפני 2 האירגונים לשבת ולמצוא דרכים לאחד כוחות. בתום משא ומתן שארך שנתיים, נולד אירגון חדש, ההתאחדות הישראלית לכלבנות שהורכבה ממועדונים משני האירגונים שבתום תקופת מבחן התאחדו על בסיס פעילות ומספרי חברים. עד היום ניתן למצוא את עקבות איחוד זה בשמות האירגונים: ה״חוגים״ למינהם הגיעו מאיגוד מטפחי הכלב הגזעי וה״מועדונים״, היו אנשי התאחדות הכלבנים בישראל.

חשוב לציין באותם שנים את המגדלים הראשונים: ארליך ובן-שלום מגבעת חיים, שאול ביקרסקי, ואת אבשלום בני שהביא באותן שנים כלבת דני ענק חומה (“אלזה לחופש נולדה) מארה”ב ושעמדה בבסיס הגידול המקומי גם בשני העשורים הבאים. את שמעון בן טובים ואסתר כהן שהיו שופטים ראשונים לגזע ודחפו לקידומו ואת יהודה נדולני ויהודה גלרט שהיו מהפעילים המרכזיים של התאחדות הכלבנים. כמו שציינו בפתיחה, בעלי דני ענק כמו גזעים גדולים אחרים היו מאוגדים במסגרת ״החוג הישראלי לכלבי ענק״ אך מבחינה מספרית כבר היוו מספיק כלבים לפעילות עצמאית. קוי הגידול שיקפו במידה רבה את קיבוץ הגלויות הישראלי כשכלבים גרמניים, צרפתיים, אמריקאיים, דנים אנגלים והולנדים תורמים כמיטב יכולתם.


לקראת סוף שנת 1971 יהודה נדולני רשם אגודה עותומנית בשם מועדון הדני הענק בישראל. איזכור ראשון לפעילותו העצמאית של המועדון ניתן למצוא שנתיים מאוחר יותר מעל דפי ״עולם הכלב״ ביטאון ההתאחדות הישראלית לכלבנות. במועדון התקיימה פעילות יפה של תערוכות וארועים חברתיים אך לקראת סוף המחצית השנייה של שנות השבעים מצאה רבים מהחברים מתוסכלים בשל חוסר פעילות. 

בחודש אוקטובר 1979 בתערוכה הבינלאומית של הי”ל בגן השלושה (סחנה) מנצח הגזע דני ענק חום היה צוק בית מרקס (בבעלותו ומגידולה של משפ’ צדיקביץ’). היה זה דני ענק חום יפה תואר ומרשים ביותר ובאותה תערוכה הוכתר ככוכב התערוכה. היה זה הטריגר למספר מגדלים חדשים ישנים לשנס מותניים והחזיר את המועדון המנומנם לפעילות ועשייה. ביום שלישי ה-13 לנובמבר 1979 בשעה 20:00 התאספו מספר מגדלים ופעילים בביתם של דני ויעל ברוס. 


בין המתכנסים אלי כרמל (אבא של ציפורת), סרז’ סמואל, דורי נעמן, צבי ויליגר, עדנה אלבלק, זאב צדיקביץ, עדו גוטמן, דן בר-לב, יורם שניר, שאול ביקרסקי, אלכס איילון, יהודה גלברט, אלי חקק (שנאלץ לעזוב מוקדם ולא הספיק לחתום על מכתב המייסדים) ואיתן הנדל (יו"ר המועדון משנת 2014).
יעל ברוס נבחרה למזכירת המועדון תפקיד אותו מלאה כמעט ברציפות עד שנת 2007. דני ברוס נבחר ליו”ר המועדון תפקיד אותו ימלא עד למותו הפתאומי בחודש ספטמבר 2013. ביתם של דני ויעל היה פתוח תמיד לפני חברי המועדון וידם תמיד הושטה לעזרת כל.

בשנים הראשונות לפעילות המועדון מספר החברים היה צנוע אך עם התמוטטות ברית המועצות והעלייה הגדולה לארץ מארצות חבר העמים התעבו השורות ומספר החברים עלה בצורה דרמטית. באמצע שנות התשעים מנה המועדון למעלה מ-250 חברים, כ-140 גורים נרשמו בספר הגידול מדי שנה ובתערוכות מס’ המשתתפים עמד בממוצע על כ-45 כלבים בתערוכה כאשר שיא משתתפים לתערוכה נרשם בתערוכה שהתקיימה בסתיו 1996 באתר מרכבות לטרון ועמד על 76 כלבי דני ענק (!).

כיום, מונה המועדון כ-40 חברים ועורך תערוכות וארועים לאורך השנה. מדי שנה נרשמים כ-30 גורים בספר הגידול. המועדון משמר מסורת שנתית של תערוכה מיוחדת לזכר דני ויעל ברוס. חברי המועדון משתתפים באופן קבוע בתערוכות הבינלאומיות שעורכת ההתאחדות הישראלית לכלבנות ודור צעיר הולך ותופס את מקומו כמוביל דרך לשנים הבאות.

 

מאז ועד היום! אתם מוזמנים לבקר בעמוד הנוסטלגיה שלנו עם תמונות מתערוכות והווי המועדון מתחילת דרכו!

1/2

תמונות ממפגש המועדון 29/07/17 כפר הס